"שישי אישי במחולה"
ראיון אישי שנותן ספוט מיוחד, מקרב ומרתק
בכל יום שישי, נכיר מישהו יותר לעומק - מורים, רקדנים, הורים, וניחשף ל'אני הפנימי' ולצדדים שאולי לא הכרנו....
שם: יעל הופמן אלפסי
גיל: 38
תפקידים במחולה: מלמדת במחולה משנת 2003.
התחילה את דרכה כמורה במחולה ירושלים, בסניף המרכזי במושבה הגרמנית, וגם ניהלה את השלוחה בשכונת קריית יובל.
בשנת 2008, כשנפתח סניף מחולה רמת השרון, הייתה המורה הראשונה והיחידה בסניף זה.
כיום מלמדת יעל את להקות מחולה רמת השרון, כיתות ב'-יב'.
משהו על המשפחה שלי: אני בת של... אחות של... דודה של... אמא של... כל המשפחה שלי עובדת, מלמדת, מנהלת ורוקדת במחולה:) אנחנו משפחה שגדלנו לתוך המחול.
מי אני (משהו על עצמי) -
אני היום אמא לשני ילדים מתוקים, מאיה בכיתה ב' ואיתי בגן טרום חובה, נשואה לשי שעובד באולפני הרצליה בערוץ הספורט, מלמדת במחולה רמת השרון ומרכזת מגמת מחול בחטיבת זאב בהרצליה זאת השנה ה-14, אך בנוסף לתחום המחול תמיד עניין אותי נפש האדם, בתיכון עשיתי 5 יחידות פסיכולוגיה וסוציולוגיה ואף קיבלתי 100 בבגרות! ולכן למדתי וסיימתי בשנה שעברה את לימודיי בהדרכת הורים בגישת אדלר, זה היה מרתק ונתן לי המון כלים גם כמורה למחול.
גיל: 38
תפקידים במחולה: מלמדת במחולה משנת 2003.
התחילה את דרכה כמורה במחולה ירושלים, בסניף המרכזי במושבה הגרמנית, וגם ניהלה את השלוחה בשכונת קריית יובל.
בשנת 2008, כשנפתח סניף מחולה רמת השרון, הייתה המורה הראשונה והיחידה בסניף זה.
כיום מלמדת יעל את להקות מחולה רמת השרון, כיתות ב'-יב'.
משהו על המשפחה שלי: אני בת של... אחות של... דודה של... אמא של... כל המשפחה שלי עובדת, מלמדת, מנהלת ורוקדת במחולה:) אנחנו משפחה שגדלנו לתוך המחול.
מי אני (משהו על עצמי) -
אני היום אמא לשני ילדים מתוקים, מאיה בכיתה ב' ואיתי בגן טרום חובה, נשואה לשי שעובד באולפני הרצליה בערוץ הספורט, מלמדת במחולה רמת השרון ומרכזת מגמת מחול בחטיבת זאב בהרצליה זאת השנה ה-14, אך בנוסף לתחום המחול תמיד עניין אותי נפש האדם, בתיכון עשיתי 5 יחידות פסיכולוגיה וסוציולוגיה ואף קיבלתי 100 בבגרות! ולכן למדתי וסיימתי בשנה שעברה את לימודיי בהדרכת הורים בגישת אדלר, זה היה מרתק ונתן לי המון כלים גם כמורה למחול.
ציוני דרך חשובים בחיי (בעולם המחול ו/או בכלל)
יש כמה אירועים שהשפיעו עליי- ההופעות והפרוייקטים שרקדתי עם "מחולה" כילדה, גרמו לי להיות יותר עצמאית ומאורגנת, וגרמו לי לדעת לעמוד מול מצבי לחץ והתרגשות, מול תחרות, מול הצלחות וכשלונות, ולדעת להיות תמיד חלק מקבוצה.
דבר נוסף שבנה אותי ואת אישיותי שלא מתחום המחול הוא השירות הצבאי שלי. שירתתי כסמבצ"ית חי"ר בחטמ"ר שומרון (ליד שכם) ובדיוק בתקופתי היתה תקופת האינטיפאדה השנייה, זאת היתה תקופה קשה בה עברנו מקרים לא פשוטים כמו התקפת מג"ב וכיבוש קבר שכם, אירוע דו"צ של לוחמי דובדבן, הרבה משמרות ללא שינה, ומעט מאוד יציאות הביתה (אחת לשבועיים במקרה הטוב), זאת הייתה תקופה לא קלה עבורי ובטח שלא מהנה, אבל עיצבה ובנתה אותי ללא ספק.
טיול אחרי צבא לדרום אמריקה - טיילתי 7 חודשים, לפני הטיול נרשמתי ללימודים באוניברסיטה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וכששהיתי בחו"ל כל כך הרבה חודשים הרגשתי כמה חסר לי עולם המחול. מיד התקשרתי ליניב אחי שירשום אותי לסמינר הקיבוצים למסלול התואר הראשון במחול. חזרתי במיוחד לאודישנים והתקבלתי. לימודי התואר בסמינר הקיבוצים במשך 4 שנים - לימד אותי והעשיר אותי, נתן לי כלים רבים ואף עזר לי להיכנס גם להוראה בביה"ס ולא רק בשעות אחה"צ.
יש כמה אירועים שהשפיעו עליי- ההופעות והפרוייקטים שרקדתי עם "מחולה" כילדה, גרמו לי להיות יותר עצמאית ומאורגנת, וגרמו לי לדעת לעמוד מול מצבי לחץ והתרגשות, מול תחרות, מול הצלחות וכשלונות, ולדעת להיות תמיד חלק מקבוצה.
דבר נוסף שבנה אותי ואת אישיותי שלא מתחום המחול הוא השירות הצבאי שלי. שירתתי כסמבצ"ית חי"ר בחטמ"ר שומרון (ליד שכם) ובדיוק בתקופתי היתה תקופת האינטיפאדה השנייה, זאת היתה תקופה קשה בה עברנו מקרים לא פשוטים כמו התקפת מג"ב וכיבוש קבר שכם, אירוע דו"צ של לוחמי דובדבן, הרבה משמרות ללא שינה, ומעט מאוד יציאות הביתה (אחת לשבועיים במקרה הטוב), זאת הייתה תקופה לא קלה עבורי ובטח שלא מהנה, אבל עיצבה ובנתה אותי ללא ספק.
טיול אחרי צבא לדרום אמריקה - טיילתי 7 חודשים, לפני הטיול נרשמתי ללימודים באוניברסיטה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וכששהיתי בחו"ל כל כך הרבה חודשים הרגשתי כמה חסר לי עולם המחול. מיד התקשרתי ליניב אחי שירשום אותי לסמינר הקיבוצים למסלול התואר הראשון במחול. חזרתי במיוחד לאודישנים והתקבלתי. לימודי התואר בסמינר הקיבוצים במשך 4 שנים - לימד אותי והעשיר אותי, נתן לי כלים רבים ואף עזר לי להיכנס גם להוראה בביה"ס ולא רק בשעות אחה"צ.
למה התחלתי לרקוד?
גדלתי לתוך משפחה רוקדת, אבא ואמא, אח גדול, זה תמיד קסם לי ונראה לי כמו כיף גדול! ההורים שלי, הדודים וסבא וסבתא סיפרו תמיד שיניב אחי הגדול ממני ב-5 שנים, היה מרקיד אותי בבית, מקפיץ מסובב, אומר לי מה לעשות ואיך לרקוד ואני הייתי כבר נהיית עגבנייה אדומה מרוב מאמץ, אבל כל כך אהבתי ונהניתי ולא רציתי להפסיק. אני לא זוכרת את התקופה הזאת כי הייתי מאוד קטנה אבל ברגע שגדלתי ביקשתי ללכת וללמוד לרקוד.
הרבה פעמים שואלים אותי אם חייבו אותי לרקוד כילדה, ואני תמיד עונה שלעולם לא הכריחו אותי!! תמיד זה היה רצון שלי ורק הייתי מחכה לימים בהם יש לי שיעורים במחולה. זכרונות הילדות שלי הם בעיקר מימי החזרות וההופעות והפסטיבלים שהשתתפתי בהם כילדה שרקדה במחולה.
איפה רקדתי כילד/ה? איזה מורים, איזה בתי ספר?
את כל שנות ילדותי העברתי במחולה ירושלים, רקדתי בלהקה, רקדתי בבלט, בסטפס ובכל קבוצה אפשרית לגילי :) בשלב מאוחר יותר כשהתבגרתי אף מידצתי במחולה. המורים שלי היו- מוטי ועקנין, טלי יפה, עינת לאור-עתיק... וכשהגעתי לרקוד בלהקה הבוגרת במחולה למדתי אצל שוקי (אמא שלי). אחרי כמה שנים יניב אחי הגדול החליף את שוקי והפך למורה הלהקה הבוגרת ואז המשכתי עוד כמה שנים להיות רקדנית שלו.
במשך שנותיי הבוגרות רקדתי כמובן בעוד קורסים שונים והשתלמויות בארץ ובחו"ל אבל כילדה רקדתי רק במחולה ירושלים.
אחרי הצבא למדתי בסמינר הקיבוצים 4 שנים ושם עשיתי את התואר שלי במחול B.A ואת תעודת ההוראה של משרד החינוך שם למדתי אצל מורים רבים וטובים כמו נעמי פרלוב, יורם כרמי, נירה פז, רודה מנס ז"ל, תרצה ספיר ז"ל...
גדלתי לתוך משפחה רוקדת, אבא ואמא, אח גדול, זה תמיד קסם לי ונראה לי כמו כיף גדול! ההורים שלי, הדודים וסבא וסבתא סיפרו תמיד שיניב אחי הגדול ממני ב-5 שנים, היה מרקיד אותי בבית, מקפיץ מסובב, אומר לי מה לעשות ואיך לרקוד ואני הייתי כבר נהיית עגבנייה אדומה מרוב מאמץ, אבל כל כך אהבתי ונהניתי ולא רציתי להפסיק. אני לא זוכרת את התקופה הזאת כי הייתי מאוד קטנה אבל ברגע שגדלתי ביקשתי ללכת וללמוד לרקוד.
הרבה פעמים שואלים אותי אם חייבו אותי לרקוד כילדה, ואני תמיד עונה שלעולם לא הכריחו אותי!! תמיד זה היה רצון שלי ורק הייתי מחכה לימים בהם יש לי שיעורים במחולה. זכרונות הילדות שלי הם בעיקר מימי החזרות וההופעות והפסטיבלים שהשתתפתי בהם כילדה שרקדה במחולה.
איפה רקדתי כילד/ה? איזה מורים, איזה בתי ספר?
את כל שנות ילדותי העברתי במחולה ירושלים, רקדתי בלהקה, רקדתי בבלט, בסטפס ובכל קבוצה אפשרית לגילי :) בשלב מאוחר יותר כשהתבגרתי אף מידצתי במחולה. המורים שלי היו- מוטי ועקנין, טלי יפה, עינת לאור-עתיק... וכשהגעתי לרקוד בלהקה הבוגרת במחולה למדתי אצל שוקי (אמא שלי). אחרי כמה שנים יניב אחי הגדול החליף את שוקי והפך למורה הלהקה הבוגרת ואז המשכתי עוד כמה שנים להיות רקדנית שלו.
במשך שנותיי הבוגרות רקדתי כמובן בעוד קורסים שונים והשתלמויות בארץ ובחו"ל אבל כילדה רקדתי רק במחולה ירושלים.
אחרי הצבא למדתי בסמינר הקיבוצים 4 שנים ושם עשיתי את התואר שלי במחול B.A ואת תעודת ההוראה של משרד החינוך שם למדתי אצל מורים רבים וטובים כמו נעמי פרלוב, יורם כרמי, נירה פז, רודה מנס ז"ל, תרצה ספיר ז"ל...
איזו הופעה\ריקוד זכורים לי במיוחד / השפיעו עליי במיוחד במחולה? (כילד או כבוגר....)
כפי שאמרתי רוב זכרונות הילדות שלי הם מעולם המחול וזכור לי למשל השתתפותי בטקס "פעמוני היובל" הארצי כרקדנית במחולה שנבחרה לקחת חלק בטקס החשוב- חגיגות 50 שנה למדינת ישראל, זכורים לי החזרות המרובות וההתחככות ב"סלבים" רבים, זכורה לי העבודה מול צדי צרפתי הבימאי ויובל כספין מעצב התלבושות שעיצב ממש לכל רקדן ורקדנית את השמלה, אך בעיקר זכור לי הרגע בו הקרינו את האירוע בטלויזיה ולמשך שניות ספורות המצלמה עשתה עליי "קלוז אפ"...
הוריי ואחי הגדול יניב שהיו באותה העת עם הלהקה הבוגרת בשוודיה והופיעו בפני המלך (!) וכשצפו בטלויזיה בשוודיה בטקס פעמוני היובל, ראו אותי באותו הקלוז אפ...
השנייה הזו, הייתה מרגשת ועובדה שהתחושה זכורה לי עד היום.
מה מייחד את "מחולה" בעולם המחול, ההוראה והחינוך?
בעיניי מה שמייחד את מחולה זו המשפחתיות האמיתית שיש (ולא רק סיסמה), כי ראשית אנו באמת משפחה גרעינית שמנהלת ומלמדת במחולה וגם רוב המורים הם כאלה שצמחו וגדלו במחולה והפכו לחלק מהמשפחה הרחבה, התלמידים וההורים מרגישים זאת מייד, זה לא דבר שאפשר לזייף, ולכן התחושה הזאת המשפחתית של מלבד ללמד פויינט ופירואט, אלא גם ערכים, חברות ופרגון, הם אלה שמובילים ליחודיות של מחולה בעיניי.
כפי שאמרתי רוב זכרונות הילדות שלי הם מעולם המחול וזכור לי למשל השתתפותי בטקס "פעמוני היובל" הארצי כרקדנית במחולה שנבחרה לקחת חלק בטקס החשוב- חגיגות 50 שנה למדינת ישראל, זכורים לי החזרות המרובות וההתחככות ב"סלבים" רבים, זכורה לי העבודה מול צדי צרפתי הבימאי ויובל כספין מעצב התלבושות שעיצב ממש לכל רקדן ורקדנית את השמלה, אך בעיקר זכור לי הרגע בו הקרינו את האירוע בטלויזיה ולמשך שניות ספורות המצלמה עשתה עליי "קלוז אפ"...
הוריי ואחי הגדול יניב שהיו באותה העת עם הלהקה הבוגרת בשוודיה והופיעו בפני המלך (!) וכשצפו בטלויזיה בשוודיה בטקס פעמוני היובל, ראו אותי באותו הקלוז אפ...
השנייה הזו, הייתה מרגשת ועובדה שהתחושה זכורה לי עד היום.
מה מייחד את "מחולה" בעולם המחול, ההוראה והחינוך?
בעיניי מה שמייחד את מחולה זו המשפחתיות האמיתית שיש (ולא רק סיסמה), כי ראשית אנו באמת משפחה גרעינית שמנהלת ומלמדת במחולה וגם רוב המורים הם כאלה שצמחו וגדלו במחולה והפכו לחלק מהמשפחה הרחבה, התלמידים וההורים מרגישים זאת מייד, זה לא דבר שאפשר לזייף, ולכן התחושה הזאת המשפחתית של מלבד ללמד פויינט ופירואט, אלא גם ערכים, חברות ופרגון, הם אלה שמובילים ליחודיות של מחולה בעיניי.
מה גרם לי לרצות ללמד?
מאז ומתמיד אהבתי ללמד, גם כילדה הייתי אוספת את ילדי כל הבניין ומפעילה אותם, עושה להם קייטנות, ריקודים, משחקים...
איך ומה דורש המעבר מלהיות רקדן ללהיות מורה?
למרות שהלכתי ללמוד 4 שנים בסמינר הקיבוצים הוראת מחול, ההוראה היא משהו שטבוע בך (או שלא) ולכן לא כל רקדן הכי טוב טכני יכול להיות גם מורה טוב. וגם ההפוך הוא נכון- מורה טוב לא חייב להיות הרקדן הכי טוב טכני בעולם.
מורה טוב בעיניי הוא...
מורה ששם לב בכל רגע נתון לכל פיפס שקורה באולם- לכל מבט, לכל טעות, לכל הצלחה
מהם הריקוד/ים שיצרתי שאני אוהב/גאה במיוחד?
גאה בריקודים החדשים יחסית שמביעים קונפליקטים ונושאים בוערים כמו "מראה מראה" שעשיתי לפני שנתיים כשהחל עידן ה"מי טו", והריקוד "מולדת אהובה" שעשיתי בסוף שנה שעברה במקביל לכל סערת הבחירות (שעדיין ממשיכה ולא נגמרה).
מאז ומתמיד אהבתי ללמד, גם כילדה הייתי אוספת את ילדי כל הבניין ומפעילה אותם, עושה להם קייטנות, ריקודים, משחקים...
איך ומה דורש המעבר מלהיות רקדן ללהיות מורה?
למרות שהלכתי ללמוד 4 שנים בסמינר הקיבוצים הוראת מחול, ההוראה היא משהו שטבוע בך (או שלא) ולכן לא כל רקדן הכי טוב טכני יכול להיות גם מורה טוב. וגם ההפוך הוא נכון- מורה טוב לא חייב להיות הרקדן הכי טוב טכני בעולם.
מורה טוב בעיניי הוא...
מורה ששם לב בכל רגע נתון לכל פיפס שקורה באולם- לכל מבט, לכל טעות, לכל הצלחה
מהם הריקוד/ים שיצרתי שאני אוהב/גאה במיוחד?
גאה בריקודים החדשים יחסית שמביעים קונפליקטים ונושאים בוערים כמו "מראה מראה" שעשיתי לפני שנתיים כשהחל עידן ה"מי טו", והריקוד "מולדת אהובה" שעשיתי בסוף שנה שעברה במקביל לכל סערת הבחירות (שעדיין ממשיכה ולא נגמרה).
השלימי את המשפט –
אני אוהבת... לישון
הייתי רוצה... ללמוד התעמלות אומנותית
מעצבן אותי ש... טכנולוגיה!! תמיד המחשב נתקע תמיד האייפד לא עובד תמיד הפל' לא קולט... מעצבן!!!!
מרגש אותי... הילדים שלי אומרים לי "אני אוהב/ת אותך"
משהו שלא יודעים עליי... השתתפתי בפרסומת זהירות בדרכים בתור ילדה, עשיתי צניחה חופשית 4000 רגל ועשיתי בנג'י בדרום אמריקה
טיפים ממני לרקדנים שלנו
תהנו ותרקדו כל עוד אתם יכולים!
אני אוהבת... לישון
הייתי רוצה... ללמוד התעמלות אומנותית
מעצבן אותי ש... טכנולוגיה!! תמיד המחשב נתקע תמיד האייפד לא עובד תמיד הפל' לא קולט... מעצבן!!!!
מרגש אותי... הילדים שלי אומרים לי "אני אוהב/ת אותך"
משהו שלא יודעים עליי... השתתפתי בפרסומת זהירות בדרכים בתור ילדה, עשיתי צניחה חופשית 4000 רגל ועשיתי בנג'י בדרום אמריקה
טיפים ממני לרקדנים שלנו
תהנו ותרקדו כל עוד אתם יכולים!
לצפייה בראיונות "שישי אישי במחולה" קודמים - לחצו על שם המורה
♦ טל מלמן
♦ אלכס סקקון
♦ טל מלמן
♦ אלכס סקקון